|
לפעמים כשאתה מקשיב
רק לעצמך
שומע רק
את רחשי לבך
את השקט הסוער בתוכך
אתה מרגיש ריקנות
שמשתלטת בעדינות
שעוטפת כל תא
זה כבר לא אתה
נעלמת מבפנים
הכול חרוט, תווי פנים
כלום לא מרגיש ולא נרקם
אפילו החיוך כבר נעלם
ובתוך אותו מסך אפור
מביטה בך נקודה של אור
מחכה שתבחין
שתקווה ותאמין
שתיגע ותתקרב
שבעצמך תתאהב
שתאיר את החיוך
ותבין שבחיים
לא תמיד הכול חשוך
רק צעד קדימה
ועוד אחד זה כבר שניים
להרים ראש
שתי ידיים להאריך
ומשם הכול מעצמו ימשיך
לגעת, להרגיש, לרצות
ואת החיים עד תום למצות |
|
|
מה הפרובוקטור
הזה? מה הוא
בכלל יודע? מה
זה היציאות
האלה, בלי שום
קשר לכלום?
אשכרה "יציאות
באין כניסה"!
פתאום סלוגן
שכתוב בו
"דמעות!" מה זה
קשור לעזאזל?!
מילא "חירבון!"
כמו שהוא כתב
פעם, הוא קלע לי
למומנטום. אבל
דמעות מה
קשור?!
זה שמאשר את
הסלוגנים,
לתשומת ליבך.
כן, אני שאפה
בלונדינית. כדאי
להקשיב לי! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.