ענן של בעיות עופף מעליי וכבר עבר לו שבוע
הבדידות פורטת על מיתרי ליבי, וכברו עברו לילות רבים מידי
טיפות טיפות הן נוטפות עליי, זקורות וגאות נופלות אל תוך
עיניי
אותו שיר ישן מתנגן לו ברדיו, אותן מילים של פרידה וכאב
אותו מלחין שבור הלב, אותה מנגינה שבוכה
עור חלק עוטה את גופי, היכן שידייך פעם עטפו אותי
ומבפנים נותרו להן צלקות ישנות
תפורות קרוב אחת אל השנייה שלא אחפש את הסיבות
איפה היית כשכבה לי הנר, כשחשך עולמי
כשנפלתי
שוב מוצאת עצמי טובעת בים של הבטחות
שנשארות צעירות לנצח, לעולם לא מתקיימות
פותחת את הקופסה
זורקת עוד פיסה של תקווה
כי נתתי לעצמי להתאכזב, עליי האשמה
עדיין חשוכה דרכי, ספורים ימיי
ואיש לא מסתכל לראות את דמעותיי
הנה שוב נשמעת אותה מנגינה מוכרת
אותה בדידות פורטת לה על שארית כוחותיי
עסוקה בשאלה
האם יגיע הרגע שישנה את חיי? |
