|
והים סגור בתקופת הבצורת
הקבר הוא מיטה
אין לי מה לתת,
הכל כבר נאמר
האנשים כמו ברחשים
על פני קניונים ובלוגים
השטח החשוף מת
המוח מופצץ
כל יום זה טוב,
עד שזה רע
כל הזדמנות שהוחמצה
כל שגיאה שנעשתה
המאבק נכנע מראש
ההירואיות נקברה |
|
|
מה הקטע עם
סלוגנים?
אף פעם לא
הבנתי, אבל תמיד
אני מכריח את
עצמי לכתוב:
"שלום, שמי
מוישה זוכמיר
ואני מנגן על
קסילופון שעשוי
מפקקים של
טושים".
אורי פינק בעוד
יציאה גדולה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.