מביט אלי למחשבות
לתוך תמונה בוהה.
מי אמר לך שאתה יכול להסתכל בנבכי הנשמה?

כן, אתה קורא את שורות האלה,
שנינו יודעים שזו האמת שלנו,
הסקרנות הרגה את החתול-
ומה יהיה עלינו?

לא רק בשיר אחד ראית דמותך משתקפת
זכוכית מגדלת לא תעזור
אתה צריך את המשוררת!

חיוך, זה כל מה שאני יודעת עליך עכשיו.
מילה, אני יודעת שתבוא.
ושוב אתה שואל, רק מתי...

אתה שואל את השאלה ויודע את התשובה,
אוי, ילדון שלי.
מה אוכל לומר שאתה לא כבר יודע?
שזה אסור, שזה נגמר, בעצם
מעולם לא היה הדבר.

מספיק לי חיוך ומילה, זרוק לי מילה טובה,
נכון אתה לא משורר
אבל אתה יודע לרכך את לבי במינון המתאים.
היי, אל תנצל את זה. בכל מקרה,
זה לא יצליח.
בשבילך, אני נעולה כמו מנעול תחת בריח.