ליאור בראל / שלושה צעדים לחופש |
באור חמקמק כמו צל
במקום שעמדתי בו שנים
הטעם הפך תפל.
המילים שנתקעות בגרון
והפה (ש)יבש כמו מדבר
אותה הרגשה של נעורים
הייתה הדבר היחיד שנגמר.
יושבת, חושבת
רואה אותה ממול-
את אותה הנערה שאמרה
שבחיים אין גבול!
אם אין זמן ואין אור ואין טעם
אם אין מילים ויופי נעורים
אותה הנערה שנשארה בלי תכלית
תתחיל מבראשית!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|