הכול התחיל אי שם בסוף שנות העשרים שלי. הייתי אז עורך דין
צעיר בתחילת דרכו שכל חייו לפניו. יום אחד, בלי כל התראה
מוקדמת פנה אלי אלוהים.
"שמוליק, אני ה' אלוהיך" הוא אמר לי.
"וואו, איזה קטע" אמרתי לו "אני בכלל לא דתי... מה פתאום אתה
פונה אלי?"
"שמוליק, אני צריך את עזרתך. אני רוצה שתייצג אותי בבית
המשפט."
"אני?! שאייצג אותך?" ממש הופתעתי. "איך זה קרה? מי תובע
אותך?"
"אשמדאי" הוא ענה.
"מי?!"
"אשמדאי. זה השם של השטן." הוא הסביר.
"מה פתאום השטן תובע אותך בבית משפט? על מה?!"
"הוא החליט לנסות ולהשפיל אותי, אז הוא תובע אותי תביעת דיבה
על איזה משהו שפעם אמרתי."
"ולמה אתה צריך דווקא אותי?"
"שמוליק, אני אהיה איתך גלוי: יש לי בעיה. בזמן שאשמדאי מוקף
בעורכי דין מעולים, אני לא הצלחתי למצוא אפילו עורך דין אחד
בגן עדן. אז לא נותרה לי ברירה אלא לפנות אליך."
"הבנתי אותך" אמרתי "אבל תשמע, אני לא זול. התעריף הקבוע שלי
לייצוג הוא עשרים אלף דולר."
"אתה מנסה לעבוד עלי? אני אלוהים. אני יודע הכול. התעריף הקבוע
שלך הוא עשרת אלפים דולר."
"אתה יודע מה? שלושים אלף, ואם תמשיך עם ההתחכמויות שלך
אלוהים, אז זה יהיה ארבעים".
"טוב טוב, בסדר. נסגור על שלושים."
וכך סגרתי עסקה עם הלקוח המפורסם ביותר שיכולתי למצוא. חבל על
הזמן חשבתי לעצמי, גם אני  אפסיד אני אהיה ממש מפורסם!
היום הראשון של המשפט הגיע, ועורכי הדין של אשמדאי הגישו את
כתב התביעה. התביעה הייתה סביב מה שאלוהים כתב בספר "איוב".
בספר זה סיפר אלוהים על התערבות שהייתה לו אשמדאי סביב האמונה
של איש אחד בשם איוב. אלוהים האמין שאיוב יישאר איש מאמין גם
אם יאבד את כל הרכוש שלו והמשפחה שלו, והשטן טען שאם זה יקרה
איוב יכפור באלוהים. אשמדאי הודה שאכן הייתה התערבות שכזאת, אך
בזמן אלוהים טען בספרו שהוא ניצח בהתערבות, אשמדאי טוען שאיוב
נשבר וכפר באמונה. התביעה טענה שנגרם לשטן נזק תדמיתי רב,
במיוחד לאור העובדה שהתנ"ך הוא הספר הנמכר ביותר בעולם, ודרשה
לפצות את השטן בסכום של 500 מיליארד דולר. כששמעתי את הסכום
הייתי בהלם.
בתום הדיון פניתי לאלוהים.
"אלוהים, אנחנו צריכים לדבר."
"מה קרה?"
"אתה לא אמרת לי שמדובר בתביעת דיבה על סכום כל כך גדול."
"מה זה משנה?"
"מה זה משנה? אני אגיד לך מה זה משנה - למשפטים כאלו יש לי
תעריף מיוחד. אם אתה רוצה אותי זה יעלה לך מאה מיליון דולר."
"מאה מילון דולר?! מה אתה השתגעת?!"
"מאתיים מיליון! ואם תמשיך להעליב אותי ככה אז אני אדרוש שלוש
מאות."
"בסדר בסדר, אני אשלם לך מאתיים מיליון דולר. רק תדאג לנצח
במשפט.
למחרת החליטו עורכי הדין של השטן לזמן למשפט את איוב בעצמו.
ניסיתי לערער על העדות בטענה שלא ניתן לקחת עדות ממי שכבר מת,
אבל השופט קבע שאין כל חוק שאוסר על כך.
איוב עשה רושם של בחור ממש חננה, אבל הוא יצא גבר גבר. פרקליטי
השטן ניסו להוציא ממנו איזושהי הוכחה שאלוהים סילף את העובדות
בספר איוב, אך איוב לא שיתף איתם פעולה והמשיך לדבוק באדיקות
בטענה שהוא תמיד נשאר נאמן לאלוהים.
בתום הדיון חייכתי לעצמי. המשפט הזה בכיס שלי, חשבתי.
לדיון הבא שנערך זימנו פרקליטי השטן את אליפז התימני. אליפז
התימני היה אחד מחבריו של איוב בתקופה שבה אלוהים והשטן ערכו
את ההתערבות. הוא גם מוזכר בספר של אלוהים יחד עם עוד שני
חברים: בלדד השוחי וצופר הנעמתי.
כששמעתי את השמות האלו נחרדתי. מי קורא לבן שלו צופר? לעזאזל
אנשים, מה נסגר איתכם?
העדות של אליפז התימני הכניסה קצת טוויסט למשפט. הוא הסכים
לגמרי עם טענת השטן וטען שכל הספר מלא בסילופים. על פי עדותו,
איוב נשבר די בהתחלה ואיבד כל אמונה באלוהים.
בהתחלה, לא הרגשתי יותר מדי מהעדות של אליפז התימני. מדובר
בעניין של מילה כנגד מילה, ובינינו - מילה של תימני לא שווה
הרבה. רק שאז, פתאום משום מקום, איוב, שישב בקהל נשבר התחיל
לבכות ולמלמל שאליפז צודק ושהוא אכן נשבר ולא עמד במבחן. באותו
רגע הבנתי שהמשפט אבוד.
בתום הדיון אמרתי לאלוהים בכעס "תשמע, אתה ממש לא בסדר. לא
אמרת לי בשום שלב שהשטן צודק. איך אתה רוצה שאני אנצח במשפט
הזה?"
"אתה צודק" הוא ענה "הייתי צריך לספר לך את הכול מהתחלה. אבל
אני חייב שתעזור לי."
"מצטער אלוהים, אבל נראה לי שבמשפט הזה די הפסדנו. אולי אני
אוכל לסגור בשבילך איזושהי עסקת טיעון."
אלוהים לא ויתר. "אני לא יכול לחתום על עסקת טיעון. אתה חייב
לנצח עבורי במשפט הזה."
"מה הביג דיל?" שאלתי אותו. "אז תשלם לו. אני בטוח שלא חסר לך
כסף."
"בוא אני אסביר לך שמוליק, הבעיה היא שמדובר בעניין תקדימי.
בוא נגיד את זה ככה - התנ"ך מלא ב 'אי דיוקים'. אם אני אפסיד
במשפט מול השטן, אני עלול למצוא את עצמי תחת מבול של תביעות
מכל הכיוונים. אתה חייב להציל אותי."
"הבנתי אותך.  אבל אתה צריך להבין שמדובר כאן במשהו ממש מסובך.
זה יעלה לך יותר."
"כמה אתה רוצה?"
"בנוסף לשלוש מאות המילון דולר שעליהם סגרנו, אני רוצה שתשריין
לי מקום בגן עדן."
"מקום בגן עדן?! אבל זה ממש בלתי אפשרי. אתה שקרן, רמאי, כופר,
נואף, אוכל שרצים ולא שומר שבת.  ובכלל, סגרנו על מאתיים
מיליון..."
"אתה יודע מה - ארבעה מאות מיליון דולר, מקום בגן עדן, וזכות
להביא איתי לגן עדן את כל מי שאני רוצה. וזאת ההצעה האחרונה
שלי!"
"אוקי, בסדר. סגרנו. אבל תדאג לנצח במשפט!"
באותו ערב התחלתי אשכרה לחשוב על הקייס של המשפט הזה. שברתי את
הראש איך אני יכול לעזור לאלוהים, ולא הצלחתי לחשוב על כלום.
גם עברו כמה שנים טובות מאז שסיימתי את התואר שלי ולא ממש
שחיתי בחומר. החלטתי להרים טלפון לבת דודה שלי שהייתה סטודנטית
למשפטים באותה תקופה. איזה מותק - תוך חמש דקות היא מצאה עבורי
את הפתרון המושלם.
למחרת בדיון בבית המשפט ביקשתי לבטל את כל המשפט, משום שע"פ
חוק ההתיישנות ניתן להגיש תביעה על נזק שנגרם רק עד לפני עשר
שנים. מכיוון שספר איוב נכתב לפני יותר מחמש אלפים שנה, אי
אפשר לתבוע את אלוהים על מה שנאמר בו.
לשופט לא נותרה ברירה. הוא קיבל את הטענה שלי וסגר את המשפט.
אלוהים היה ממש מבסוט ושילם לי את כל הכסף פלוס טיפ נחמד.
"היה תענוג לעבוד איתך אלוהים, אני מניח שניפגש בגן עדן בעוד
כמה שנים."
"תשמע שמוליק, הסיכום בינינו היה שכשתמות תגיע לגן עדן,
נכון?"
"נכון מאד. ואני אוכל לקחת לשם את כל מי שאני רוצה."
"טוב, אז הסכם זה הסכם. רק שלא נראה לי שאתה עומד למות בזמן
הקרוב..." הוא נשפך מצחוק ויותר לא שמעתי ממנו.
וזה הסיפור על איך לפני שהגעתי לגיל שלושים הצלחתי להגשים את
שני החלומות הגדולים ביותר שלי: להיות עשיר בטירוף, ולזכות
בחיי נצח...