ברצוני לדבר על הבינוני [עקב קריאה ב"תניא" של האדמור הזקן].
הבינוני, כך משתמע בכתביו של האדמור הזקן מייסד חב"ד, הוא לא
הצדיק אבל גם לא הרשע, הוא בדיוק מה שמתאים לאדם בן זמננו אשר
רוצה להכנס לעבודת השם הפרטית שלו.
כמו כל אחד שרצה אי פעם שאלוקים יכנס אל חייו, רוצה כל אחד
להיות צדיק [או שואף אליו] ורוצה מצד שני להתרחק מהרשע [דהיינו
התנהגות העבר שלו] שבו.
הבינוני זוהי ההכרה החדשה ההכרה שאני בינוני, אני מכיל גם את
הצדיק וגם את הרשע, אבל לא נותן לרשע דריסת רגל בחייו, או בשפה
אחרת הרשע שבו שמתעורר בו הוא ינסה לדחות אותו כל חייו.
לעומת זאת לדרגת הצדיק לעולם לא יגיע אבל ינסה בכל זאת להדמות
לו- "היה בעיניך כצדיק". הבינוני, אומר האדמו"ר, "היא דרגת כל
אדם", היא השאיפה האמיתית של האדם הרוצה להיכנס אל הקודש, והוא
חותם על זה שהדבר אפשרי: מצד אחד דחיית הרשע בקירבו ומצד שני
שאיפה להיות צדיק: כך נוצרת דמות הבינוני.