עבודת הגמר במגמת עיצוב גרפי הייתה מהמאתגרות והכיפיות ביותר שעשיתי. אפשר
לומר שהכול התחיל דווקא מהצהרה שלי בשעת לילה עייפה, ש"אני עוד אוציא את
המילים מהכתוב", הצהרה אשר לוותה בשאגות צחוק כשהבנו, אחותי ואני, מה אמרתי.
אבל כשהבדיחה נשכחה הרעיון נשאר, ולאט לאט במשך הקיץ שלפני כתה י"ב גמלה בי
ההחלטה.

בעבודתי ניסיתי להציג את השילוב בין המוחשי למילולי, כפי שאני חווה אותו.
ביקשתי להוציא את השירה מהנייר ולהציב את המילה הכתובה כאובייקט בפני עצמו
בחלל הפיזי. אם תרצו, לתת למילים את המקום שלהן.

תחת הכותרת "עקבות החיפושית - פיסול שירה", עומדים שלושה שירים מפוסלים, כרזה
לכל אחד מהם, חוברת, כרטיסי ביקור, סמליל ועבודה עיונית מלווה. הנייר נבחר
להיות חומר הגלם המרכזי, שכן מעבר להיותו חומר קל במשקל ונוח לעיבוד, הוא גם
סמלי ורב משמעות.

(מתוך העבודה העיונית)