ואני עודני ארצית
ארצית להחריד.
ויש מחשבות,
ויש דיבורים,
ועדיין
בסוף,
או בהתחלה,
או באמצע,
אני כאן.
מתמודדת עם אדמה,
ועם גרוויטציה,
ועם קיום,
יומיומי כזה,
שיגרתי כזה.
אני נופלת וקמה
הולכת ורצה
לפעמים עומדת
לפעמים יושבת
לפעמים זוחלת
באפיסת כוחות
לעבר יעד לא ידוע,
לעתיד,
לשמימי,
לאופק המתרחק. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.