דרור בלומברג / כשבאת אליי |
ועם הלק המקולף על הציפורניים
נפרדתי ממך, אבל את היית שקועה
בחייך ולא הבחנת שאני מנסה להתרחק
נשכבת על המיטה ועצמת עיניים וידעתי
שאם לא אתרחק ממך אני מסוגל להפשיט אותך
ולשכב איתך, לכבוש אותך, להתחרט ולא להתרחק
להתקרב הכי קרוב שאפשר, הכי קרוב עד שלא נוכל באמת
להתנתק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|