|
כמה זמן ללא בכי.
כמה זמן ללא עצבות.
כמה זמן ללא מועקה חונקת
שפוגעת בריכוז.
כמה זמן של שמחה
מהולה בעצב רדום.
בצחוק מתגלגל
שנחלש בסופו בשל חוסר איזון
כמה עצב חסום
ובכי רדום
כמה זמן שדמעות
לא הרטיבו פניי
שלחלוחית לא
טשטשה את עייני.
שנשימות רגועות
הפכו לא סדירות
כמה זמן שהבכי
מחכה לו לפרוץ
כמה זמן...
עכשיו יהיה טוב. |
|
|
סתם ככה,
לעמוד מול
הטיפות הקרות
ששוכבות בנחת על
העלה ומתנדנדות
ברוח
ולקנא...
מארב 60 ואדי
סלוקי, 22
באפריל 1998
כיתת נ"חל מוצנח |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.