איזבל לארן-ורסיין / לפעמים |
אל תסבוכת השעונים הזו,
המגבילה, המתסכלת.
ומה היא מבינה
ההמשכיות המתבוססת בדמה,
עסוקה בליקוק פצעיה
והם נקרשים אל מול מבט
חולמני להפליא.
מעורער.
להתפרק
מעל לסיר מהביל רותח
מלא במים וחורף,
להשבר בידיה של הטבחית
הרוקחת לי עתיד ומרגיעה:
גם
ממר
יוצא
מתוק
לפעמים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|