[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אור אור
/
אבות ובנים

פסח 1965.

סבא אומר לי ללכת לחפש את האפיקומן, לבד. אחרי הכל אני הילד
האחרון שעוד לא עשה בר מצווה במשפחה. בן הזקונים שכולם עליו
אהבה מרעיפים. קמתי והתחלתי באקסטזה להשתחל החוצה משולחן הסדר
בין רגלי הדודות. כשעוד הייתי קטן זאת היתה הדרך מילוט שלי.
ואם מישהו היה מכעיס או שרציתי להיות לבד. מתחת לשולחן היה
נחמד, יש שם אור וגם צל, רואים מי מתקרב ואפשר לגרום לאמא
בשליחת יד להבהל. רצתי ישר לחדר של סבא וסבתא, פתחתי מגירות
למרות שביום רגיל אסור, חיטטתי בארון הבגדים של סבתא איפה שהיא
שומרת את הביצי קינדר לביקורים שלי. פעם לא היה כל כך חם
והשוקולד היה מחזיק. כשאני חושב על זה ייתכן שלסבתא היה איזה
שטיק של ייקים בנוסף.

"נעמדתי על קצות האצבעות, וניסיתי לקרב אליי קופסת נעליים
קלת משקל."
"ומה מצאת בפנים אוהד?" ד"ר מיכה שוב חותר למגע עם הנקודה
סביבה אני מתהלך כילד בזכרונותיי מסבא.
"לא מצאתי כלום חוץ מניירות, ניירות צהובים ישנים מנויילנים
בגרמנית. הבעיה שראיתי אותם רק כשהקופסה נשמטה מהמדף על הראש
שלי. סבא נכנס וכבר לא נראה שהוא רוצה לשחק בסבא נותן צ'ק
לנכד." חטפתי פליק וסבא התחיל לקרוא לסבתא בקול רועד וצעק
ביידיש משהו על משפחה, רק את המילה קינדלך זיהיתי בזמנו. אבל
את הסיפור הזה מיכה לא צריך לדעת.

כעבור כמה מילות סיכום והרבה מילות אזהרה על מצבי אחרי הניתוח
שוחררתי לחופשי. רציתי כל כך להגיע הביתה ולראות את רינת. בלי
משים לב מצאתי את עצמי לוקח פניה לא נכונה אל רמת השרון שם היה
הבית של סבא וסבתא. יש לי שני סבא בזכרון. אחד מהילדות שלי,
פייטר קשוח, וסבא בוכה בהשבעה שלי בכותל, אומר לי בסוד מדוע
חטפתי פליק ומה היה בקופסה. ולמה זה כל כך חשוב שאקשיב לאבא
ואמא ואשמור עליהם גם כשאני בבית.

פסח 2009
אבא שלי יושב בסלון, ומקשיב לפרשן צבאי מזהיר מפני שואה
גרעינית מצד איראן, ופרשן כלכלה מדבר על המיתון המצפה לנו. תכף
רינת תביא את אמא שלה ונתחיל.


דורית לא חוזרת השנה מLA יש לה יותר מדי עבודות להגיש.
ושי אמר שאין לו כסף לצאת ולחזור מגרמניה בכל חג.
אולי אם היתה גם לי קופסת נעליים עם זכרונות ממשפחה מתה.
הילדים של כולנו היו חושבים יותר על הבית







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מי שאוהב אותי,
הוא לא יקטוף
אותי.

שלכם, דם
המכבים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/3/10 9:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אור אור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה