פ. עמית / תחנה מרכזית |
היה כתוב בשחור
על השלט המתנודד מן התקרה המטויחת
קולה העמום והמוכר של הקריינית
בקע מן צדדי המתחם
ואבד לו בחלל האוויר הקריר
והנה עוד רכבת עוצרת
וקולות חריקת הבלמים חודרים
את אוזני הרדומים
ואנשים רבים ממהרים לקראתה
כי יודעים הם שתוך שניות קצרות
תצא שוב לדרכה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|