תפסיקו לצעוק, אני שומע!
כל שיש לכם לומר אני כבר יודע,
תפסיקו לחזור על דבריכם, כבר אין לי כוח,
תעזבו אותי בשקט אני רוצה לברוח

דוד רן נכנס התחיל למלמל,
זוועות המקרה החלו לחלחל,
הוא בוכה, צורח ולא קולט,
לעכל בתודעה אדם

אחריו גם אבא מחפש נקודה,
לאחוז בעיניו רק לשנייה בודדה,
ואחר עוצם עיניו ומנסה להימלט,
כיצד יספר לי שאחי...

ואמא זועקת מניפה את הידיים,
יוכלו מיתריה לפתוח שערי שמיים,
הטירוף אותה בחבל כופת,
היא לא תוותר על בנה ה...

וגם את השתיקה הרועמת, אני שומע!
מעלה שוב את המשוואה, כיצד פרח הפך לפושע,
כל שלמד וידע רק למעוד,
נלחם בעצמו, בשם הכבוד,
וכעת בגן עדן הוא על נבל פורט,
והרצון לתקווה, כמוך אחי, כבר מזמן מת.