יעל לובן / רגע של כמעט |
נשיקה שבמוחי ציירתי כמגע המכחול בדף נייר
נשיקה שלא באה ,
מגע עורה הרך, מבטה המפתה
עיניה שאורבות בכל מבט
תשוקה עזה כשל אש לחמצן
אש שבנשיכת חתול אחת
כאילו לא היתה.
במבט על האופק המואר באור הבוקר
יחליפו עיני את התמונות שחקוקות בסלע
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|