זה לא טוב לעשן
את אומרת
ואני זורק את הסיגריה
שנינו מחכים שהאוטובוס יבוא
אצלך נגמר עוד יום עבודה
אני רק עושה הפסקה
מחבק אותך
ומנסים לא להביט בעיניים
בניינים גבוהים,
מוכרים עכשיו את העולם
למי שמוכן לשלם יותר
בחורה צעירה, עדיין לא קראה את כל הספרים
באה מולנו
עם תג של חברה
כתוב עליו, עבודה זה חיוך והנאה
ואני כבר מחשב,
כמה היא מפסידה מעצמה
שהיא מוכרת ביוקר את מה שהם רוצים
שהיא תמכור בזול
מתפתה לא לשאול אותך, לאן את הולכת
את לא מדברת איתי, על דברים שהיו
עברנו הרבה
כדי לא לזכור הכל
את מביטה על אישה, עם פנים עצובות
את מספרת לי, יש אנשים שוויתרו על הכל
ואני סופר אותם
נדמה, שאין כאן מישהו אחר מלבדם
האוטובוס מגיע ואנחנו עולים
שתי תחנות, ושוב יורדים
הבית נראה כמו מחסן צעצועים
אם נסדר אותו, בטח נרגיש זרים
אני נזכר בימים, שהייתי מגיע באמצע הלילה
את היית ישנה, ואני הייתי נכנס למקלחת
שום דבר לא הפריע, שום דבר לא הרעיש
את מה שאהבנו
עטפנו, שלא להרגיש
עוד מעט אני אצא
ואת תלכי לישון
כמה בירות עם חברים, שיחות על כדורגל וזונות
כבר לא מפחד מאלוהים
נמאס לי לחפש חטאים
ואת אומרת, שזה לא טוב
ששנינו מרגישים כל כך קרובים
עד שאנחנו כמעט זרים
וההיא, עם התג ההוא, לא יוצאת לי מהראש
אמצע הלילה, כותב לה שיר
על גורל ושעבוד
האם היא יודעת, שהיא מוכרת הכל, בשביל שלא יהיה לה דבר
העיקר, החיוך וההנאה
יגידו לה מחר בעבודה