|
קולות נמוגים בסופה של שיחה
מרחק נגיעה מנשמה בוכה
כלואה הרחק מליבי המבותר
בליבו של אחר מונחת כבר
שברים בקולה נשמעים לעיתים
כאילו בורחים מעבר לסורגים
אך הנשמה כלואה ללא מילוט
לאורך זמן היא לא עושה טעות
ליטופים על האגו רמיזות פה ושם
אך היא בשלה ייתכן לעולם
מנגינה מחזקת רגשות זכרונות
יודעת לצבוט אך לא לשנות
להכאיב לקרב לבבות בכאילו
אך ליבי כבר צועק לפעמים הצילו
אל האף העלבון לעיתים כך נדמה
שאפילו שליבי מרגיש מרומה
עדיין הוא לא מוותר בקלות
אולי הנשמה עוד תעשה טעות
לב שאוהב יודע לשמוח
מרגיש געגוע, מסוגל למשוך ולמתוח
אך בתוך תוכו יודע הוא היכן התשובה
וממשיך לחייך לקולה של האהובה
קולה הנמוג שנעלם חרישית
נהפך לענוג בעוד שיחה אישית
שוב מרחק נגיעה מנשמה כלואה
אולי יום אחד תפרם הלולאה |
|
|
הוא כל- כך
קטן,
כמה מזיק הוא
יכול להיות?
(העם הגרמני
1932) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.