שחור הקפה הצורח,
במבט אחד אני יודעת
הוא מבין.
דפים ריקים
כי היא יודעת
הם לא ידעו את שבלב.
השקט שברוח של הלילה
שורקת אל תוכה-
תסתכלי.
הזמן כמו עומד מלכת
צוחק עליה ממרום מעלתו-
תחכי.
דמעה בודדה על לחיה
נופלת כאילו ברחה משאול-
היא לא תשאל לאן.
ואני, נכנעת לכאב,
מסתכלת אל האופק האינסופי
ומבקשת-
תחזור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.