בליינד למון / טופר |
פעם עירי הייתה נהר
כבר שכחתי ופתע זרם שטף בי
ונזכרתי אז שמיה סוגרים עליי
וכבדים למראה מנעולי המים
שהרי לבדי לא יכולתי
אך קול גדול פתח לי
וחשבתי: אלוהיי
ועמדו הדגים מנגד
ואמרו: נהמה
והיו פוערים זימיהם
אל מול פני האימה
לתומי סברתי, חורשי מזימה
אלא שכבר רטט עבר
ובאפלה הנבקעת
נצץ הטופר.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|