פעם עירי הייתה נהר
כבר שכחתי ופתע זרם שטף בי
ונזכרתי אז שמיה סוגרים עליי
וכבדים למראה מנעולי המים
שהרי לבדי לא יכולתי
אך קול גדול פתח לי
וחשבתי: אלוהיי
ועמדו הדגים מנגד
ואמרו: נהמה
והיו פוערים זימיהם
אל מול פני האימה
לתומי סברתי, חורשי מזימה
אלא שכבר רטט עבר
ובאפלה הנבקעת
נצץ הטופר. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.