|
הגוף שלי כמו ספר
רושם וזוכר
צלקות וקמטים
איך הזמן לא עובר
חיפה כרמיאל
ראשון בת-ים
חלונות, חלונות
מסעות בזמן
ואיך שאת נוגעת
הכאב נעלם
כמו לשלוף שפן
מהכובע
כמו לרכך נפילה
ואיך שאת נוגעת
הכאב נעלם
הגוף צמא ומרפה
מרפה לרגע קט
מהעבר |
|
|
הרבה אנשים באים
אלי ברחוב
ואומרים לי, אז
אתה בועז רימר,
הא?
ואני אומר להם,
תיזהרו כשאתם
מדברים שטויות,
לפני שלא יאושר
לכם אף סלוגן.
זה שמאשר את
הסלוגנים מתכחש,
ומדגים בעזרת
לום ואלימות
יתרה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.