|
הגוף שלי כמו ספר
רושם וזוכר
צלקות וקמטים
איך הזמן לא עובר
חיפה כרמיאל
ראשון בת-ים
חלונות, חלונות
מסעות בזמן
ואיך שאת נוגעת
הכאב נעלם
כמו לשלוף שפן
מהכובע
כמו לרכך נפילה
ואיך שאת נוגעת
הכאב נעלם
הגוף צמא ומרפה
מרפה לרגע קט
מהעבר |
|
|
לפעמים גם אתה
יכול למצוא עצמך
בנעליו של
השכיין שלא
ישיין
(נוי-נוי, שומעת
את הזוג בדירה
ממול עד החדר
שלה, ומתקשה
להרדם מרוב
קנאה)
(וגם קצת בגלל
הרעש, אז הלו
להירגע שם!) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.