|
הגוף שלי כמו ספר
רושם וזוכר
צלקות וקמטים
איך הזמן לא עובר
חיפה כרמיאל
ראשון בת-ים
חלונות, חלונות
מסעות בזמן
ואיך שאת נוגעת
הכאב נעלם
כמו לשלוף שפן
מהכובע
כמו לרכך נפילה
ואיך שאת נוגעת
הכאב נעלם
הגוף צמא ומרפה
מרפה לרגע קט
מהעבר |
|
|
לו הייתי אתיופי
נמק ברעב
או פודל
צ'יוואווה חצי
מעורב
מסמר על הקיר,
שלפוחית של
חזיר,
אבל רק לא לשרת
במג"ב
זוזו לסטרי,
משתמט כרוני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.