מילים:  יענקלה גלפז
לחן וביצוע:  ליאונל

הייתי הולך בשבילים שלאורך הים
בסימטאות שבאמצע העיר,
הייתי הולך לאן
שלא תארת לעצמך,
ובכל זאת- לא הלכתי ממך.

הייתי הולך כשיכור מכוכב לכוכב,
מחליף חליפה וגוף, מחליף פנים,
כמעט ושכחתי את שמי
ושכחתי את שמך,
ובכל זאת- לא הלכתי ממך.

כי הייתי אישך, והייתי בנך
ולא היה דבר ביני ובינך,
והייתי אביך והייתי אמך
ולמרות שהלכתי-
לא הלכתי ממך.

הייתי נוסק פרוש-נוצה אל האור האפל
שבצד השני של הדף ושל הלבנה,
צונח מותך- כנף
לרגלי מקומך,
ובכל זאת- לא הלכתי ממך.

והייתי אישך והייתי בנך
והיה כה הרבה ביני ובינך,
והייתי אביך והייתי אמך,
ולמרות שהלכתי-
לא הלכתי ממך.

והייתי אהוב והייתי בוגד
והייתי שופט והייתי עד,
והייתי יומך למחר והייתי תמולך,
ואם לא הלכתי-
אולי
לא אלך.