אמרי לי ילדה יפת הכפר,
מאין שבת אתמול ומחר?
הפצירי בפיך מילות הוקרה ותני לי
כתף חמה.
קלריס אוהבת, שאתה מושיט לה את היד,
קלריס, עוד מדממת שאתה אוהב אותה לאט.
אם, ציפית לעזוב, אז לא נותר בך כוח,
קלריס ילדה גדולה ומאושרת,
אז תן לה להיות. להיות.
שערה הוא אדום, שתיקתה היא חיוורת,
עולמה הוא אפור, ולה פסגה מחוברת
בחיוכים קטנים, שמדליקים אותה לאט.
קלריס טוענת, שהיה כאן טוב לפני שהיא
נולדה.
אז אם ציפית להתמסר, אז לא, לא נותר מהומה,
קלריס ילדה פגומה ומטומטמת,
אז תן לה להיות. להיות.
קלריס, עוד תגיע גבוה, יש האומרים, גבוה מדי,
וכשהיא תגיע, למעוז חפצה, ודאי תפגוש בכול
נשמותיה.
היא סתם מבלפת אותך,
היא תזכור בלב שלה פינה חמה לך.
ואם תרצה להציל אותה, אל תדאג, אין ממה.
עם רדת הלילה, תבוא ותנבור בתוך ליבה,
קלריס זונה די מקצועית,
ורע לה בנשמה,
אם תבוא עוד הלילה, היא תיתן גם נשיקה.
ליד מפתן הדלת,
היא עוד מחכה, גומרת סיגריה, יוצאת לעבודה,
כשתבוא אליה, עטוף אותה בנחת,
ותן לה, תן לה את כולך.
קלריס, ילדה גדולה ומאושרת.
תושיט לה יד והיא מדממת, ל א ט.
1.11.08 |