|
עולם כמנהגו נוהג ללא דעת
מול מציאות שותק בלי מעש
ארץ את טיב יבולה בולעת
מול מראיה אטומה ושוקעת
אנוש במלחמות עז עוטה
על מעשה אל ישחית ויכסה
יערות מימיהם עפר ישתה
על מתיהם מלאך יבכה
שליטים ישתו יין נסיכיהם
בעוד עמיהם ביגון כעיט קורא
רודנים בעוזם ילבו אשיהם
בעוד רחמיהם בליבם כבה
מעטים שפויי החרב בידם
כורעים ודמעתם מלאה בכפם
קטנים מול שליט זעם אכזר
פונים לאל לכסות אנחתם
עד מתי לך ארץ נפשך בכפיך
מדממת כפגר מול נשר דואה
עד מתי לך שמש תלהטי אורך
מחממת כלבה בהר זועף
מתי נעורר תקוות תבל
בעוז נרים נס חיים בלב
מתי נעיז לחלום ולעצר
ברוך נדיר זעם פועם |
|
|
כשהיינו ילדים
הכל היה פשוט
יותר. הייתי
עושה קולות של
פלוץ, וכולם היו
נשפכים. ועכשיו
צריך לחשוב על
סלוגן מתחכם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.