שרועים על הספה
משהו טוב עוד יקרה לנו, יום אחד
מביטים באור, שעוטף את החדר
הלוואי והיינו יכולים לצאת
לראות את השמיים בשלמותם
רגע לפני שמישהו, מפרק אותם
יש תמונות שנעות סביבנו
פה אנחנו ילדים, שם אנחנו מחפשים
את הפירצה שבגדר
בתמונות אנחנו תמיד נראים טוב
זו המציאות, שגורמת לנו להיראות מכוערים
רק ככה היא נשארת אמיתית
כוסות של משקאות, פזורים מסביב
יש סיגריות על השידה
ומוזיקה שמתנגנת, בלי שנקשיב
את יודעת הכל
ואני לא מבין שום דבר
רק שרועים על הספה
כמעט בלי מגע
הלוואי והיינו יכולים
להשלים את החסר
אבל בכל פעם שאנחנו עושים את זה
אנחנו מגלים
שיש דברים
שלעולם לא יהיו לנו
יש כאב, שלעולם לא נפיג
משפטים, שלעולם כבר לא נשלים
ואולי האמנו יותר מדי
באגדות הטובות
יש אנשים, עם סוף טוב
זה אנחנו, רק אנחנו
עם הסופים שלא נגמרים
מושכים את הקצוות
עד שהם נקרעים
בואי נצא החוצה
לראות את הים, מגיע אל החוף
בוודאי נשאל את עצמנו
למה אנחנו צריכים את כל זה
ויש אמת גדולה
היא מסופרת בכל מקום
אנחנו לא מאמינים בה
אנחנו שונים, מכל מה שאמרו לנו להיות
בתמונות, אנחנו נראים יפים
זו המציאות, שמכערת אותנו
רק ככה היא לא יכולה להפסיד
מוחקים את השורות, מנגבים את הפנים
הפסקנו לשאול, את השאלות שאין עליהן תשובות
מה שאהבנו, נגמר
שרועים על הספה
הלוואי והיינו יכולים לצאת החוצה,
לראות איך העולם נראה, מבלי לפחד
שהוא ייעלם לנו בבת אחת