בראיית הלילה מביטות בי
אמהות חסרות שינה,
ואני, אינני מזהה אותן.

מבטן מרחם אותי,
מבטן מעבר אותי,
מבטן מעקר אותי.

חברון, בה מערת המכפלה -
'בסמוך לפתח גן העדן',
קברי בנים ואבות
ועיני אמהות . .

אין בהן נקם,
אין בהן אשם,
אין בהן נוחם.


כיסא המלך רעוע,
את שער הגן מחבק,
ועיני אמהות   מ מ ר ר ו ת -
את שובך הן מבקשות.

"מהיכן ידע האדם הראשון היכן המערה (המכפלה)? אלא ראה אור אחד
דקיק עולה באותו מקום, שיוצא מגן עדן, ורצה אותו לקברו. ושם
הוא המקום, סמוך לשער גן עדן." (בראשית נ"ז).