|
בקיבוץ איילת השחר
הוא מצטלם ליד עץ צעיר
אחר כך הוא מראה לי את הגדע
המקום הזה לא מכבד את הטבע.
המורשת מרטשת בפחד
האדמה הזו כולה של גזל
אני משחרר דמעות כבושות מעיניי
מילים של חוסר הכרה.
במקום בו שוררת אפלה
למדתי את רזי האהבה
בוהק כלי המשחית
מלטש במסך התמונה.
שירי הארץ הטובה
כטחב על פני רמץ מדורות
הגם במולדת אמר סבי ונפל
כתמי הדם מעטרים את שדות הרהב.
|
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.