יושב לי כאן בחדר,
צפוף בתוך עצמי.
בוהה בטלביזיה,
שהורסת את יומי.
איזו כמות של רוע
יש בעולם הזה.
צופה ולא יודע,
אם אפשר לצאת מזה.
הכל כבר מרצד לי,
בים המחשבות.
ואת לא לידי כאן,
כדי שבך אוכל לבהות.
את השלט אבדתי,
במהלך חיי.
פוחד שלא זכרתי,
אם חייתי יותר מידי.
פזמון:
הו, תגיד לה שתבוא,
תגיד לה שתבוא
ותדליק את השמש. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.