|
ההתחלה
בשריון הצב:
אבן צור שוחקת צור.
כך נולד
ניצוץ בוהק
אז
הים גואה
שותה בכדי למרר כיסופיו
קצף מערבולת
בוכה אליו,
אל צב.
צבים
לא נוטים להמיר ליבם
אינם נצבטים ברצונות מים.
כמו פירמידות של שלווה,
בוכים ניצוץ
אל תוך עצמם. |
|
|
כמה אירוני.
המשור שהרג אותו
הוא גם המשור
שהביא למותו.
זוזו לסטרי,
מייסד האגודה
כנגד שימוש בלתי
מוצדק במילים
"כמה אירוני",
ומאוחר יותר,
כמה אירוני,
גדול המועלים
בכספי אותה
אגודה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.