את. ואני כילד
שוב מתרגש מהגשם
אך הוא לא בא
בצורת השנה
כשאינך, תמיד את ישנה
נמצאת - ואעלם על גדותיי
המילים שוקעות בגרון
ורק אוויר קר יחליפן
הפונמה הקטנה ביותר
נשמטת מהסמנטיקה
וכך הגורל
מנגח סיכוי לרומנטיקה
לפעמים נבלעות פונמות אין קץ
אך אלה נועזות, עושות בי בחילה
מקצתן מוקאות, מלכלכות את הדף
אנא ממך, במחילה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.