כבר ערב, והאור שוקע
מעמל האדם כבר יגע
אל הכר ראשו מתגעגע
עוצם עינים ונרדם.
אין גשם, והטל ממאן להגיע
המדבר כבר עיף ויגע
בחולות הזהובים הוא שוקע
אין כבר שמש, אין כבר אור.
בא לילה, התן מילל אל העדר
כוכבים במרום אורו עיניהם
ילדים בשנתם חולמים הם
בא השקט והדממה.
בא החושך, הירח מאיר את הדרך
את נתיב הספינה החותרת
את לב עלמה אל לב עלם
ומפיץ את הילתו.
כבר לילה, אנפה ממעופה חוזרת
אל העץ, אל הקן בצמרת
במקורה זרעונים היא אוספת
לגוזליה, שבקן.
כבר בוקר, האור ברקיע הפציע
היקום מתעורר מן הליל
מיטלטל ולאן איש לא יודע
ומסתובב הוא, כגלגל.
© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 87/3 שייכות ל- shulibangi |
