במקום שהעצים נגמרים,
סוף העולם, פונים שמאלה.
נולד ילד חלל.  
עטוף חליפות של דמיון.
חי בתוך בועה של סבון.  

במקום בלי בנק וקניונים.  
סוף העולם, פונים שמאלה.  
גדל ילד חלל.
פוגש ילדת אדמה.
נרגש וניגש, מה נשמע?    

אני ממריא, רוצה לעוף איתי?
נרחף רק שנינו אל הכוכב הפרטי.
בחללית המילים, יהיה נפלא ביחד,
חללית המילים לעולם לא תנחת.

במקום של חממות, חלומות ופרחים.
סוף העולם, פונים שמאלה.
גדל נער חלל.
המבט תלוי בירח.
מהצל, ומעצמו הוא בורח.
 
במקום של ערכים נשכחים.
סוף העולם, פונים שמאלה.
נער של חלל.
פוגש נערה של אדמה.
ושוב, השאלה התמימה.

אני ממריא, רוצה לעוף איתי?
נרחף רק שנינו אל הכוכב הפרטי.
בחללית המילים, יהיה נפלא ביחד,
חללית המילים לעולם לא תנחת.

איש החלל מגיח מתוך הבועה .
עוזב את הסוף, יוצא לעולם הגדול.
פוגש אישה של אדמה, פעם, פעמיים.
בטוח שתטוס איתו לשמיים.

אני ממריא, רוצה לעוף איתי?
נרחף רק שנינו אל הכוכב הפרטי.
בחללית המילים, יהיה נפלא ביחד,
כי חללית המילים לעולם לא תנחת.