כשאת ישנה, רחוק יותר מיד מושטת
בעיר אחרת,
והדרך מרומזרת
באדום
אני מקשיב לטיפות של גשם
ומנסה לספור
כמה טיפות עומדות כרגע באויר ביני לבינך
ומדמיין
איך כשיתנפצו על הרצפה הקרה
יתנפץ גם המרחק
ואיכשהו תמיד
יש עוד טיפות בדרך
וגם כשייגמר
תהיינה שלוליות
ודרך מרומזרת
באדום
מגב חורק לו על חלון
נקישות איתות לפני פרסה
שתיקח אותי
אל מיטתי המכוסה
בחסרונך
כשאת ישנה, רחוק מטווח של נשימה
בעיר אחרת
והדרך מתערפלת
בחלום
אני שומע צעדייך
ומנסה לספור
כמה נשימות את ואני נושמים
אני שומע
את חלקיקי האויר שמתרגשים
ואת המילים שכבר לא רוצות לצאת
שכבר לא צריכות
מלחששות
רק שלא יירד הגשם ויהרוס הכל
ואיכשהו תמיד
יש עוד טיפות בדרך
וגם כשייגמר
תהיינה שלוליות
ודרך מרומזרת
באדום
מגב חורק לו על חלון
נקישות איתות לפני פרסה
שתיקח אותי
אל מיטתי המכוסה
בחסרונך |
