"כל כך הרבה עברתי, כל כך הרבה אעבור".....
הרגעים השקטים האלה שנותנים לי לחשוב עם עצמי,אהבות ישנות שהיו
לי, אהבה חדשה שקיימת ופועמת,נשיקות שונות, כינויי חיבה
שונים,
חבר לשעבר שכבר מתחתן,חבר לשעבר שניתקתי כל קשר עימו.ואני
חושבת לעצמי ברגעים השקטים עם עצמי,אבל עדיין עמוסים בשיחות עם
עצמי בפנים, מה אני רוצה מעצמי? מי אני ? מה אני? בגיל 23 ואני
מתחילה את מסע השאלות הראשון של חיי.
הפעם הראשונה בה אני נוברת בעברי ברגעים כואבים, רגעים של
אטימות, רגעים של בכי,  רגעים של אושר,רגעים של פספוס, רגעים
של אילו, לא אם.
איש חכם הסביר לי את ההבדל בין אילו לבין אם, לכן חשוב לי
לכתוב אילו.
אני רוצה לכבוש, אני רוצה להנות מחוסר אונים, מכניעה,אני רוצה
ללמוד לא לשלוט בכל דבר,אני רוצה להרגע, רוצה לאהוב ולהתאהב
בעצמי מחדש ובסביבה, בעולם, בטבע, ללמוד לסמוך על אנשים,לתת
מעצמי והכי חשוב לדעת לקבל....
קורים לנו דברים מכאיבים, פוצעים,ואפילו מצלקים! אבל ישנה
הבחירה,הבחירה איך אני לוקחת את זה מכאן.אותו אדם חכם שהסביר
לי את ההבדל בין אילו לאם, הוכיח לי שלמטבע ישנם יותר מ2
צדדים,אני בוחרת את הצד האחר, הנוסף, הצד שבוחר, לא שנבחר לי
מאין ברירה.