שוב המציאות נשענת, חורקת על דפנות העבר.
הימים של פעם נראים כחלום לא רלוונטי כעת, כי אלו הם ימי כאב.
אני רוצה להמשיך הלאה. להאמין שקיים מי שיוביל אותי לשם. למקום
שבו כולם חולמים ולא מפחד.

יש בי את הכוח לשנות, יש בי את האמונה שלא מרפה, רק אין לי את
הדרך להרגיש את עצמי קיים בעולם. לחלום.

שוב הגשמים לא פוסקים, הרוח שטה על כנפי הסתיו, עלים נושרים
מסמלים תקווה, התחלה חדשה.
לפתע המחר מחכה, אך הדרך אל האור לוטה בערפל. אין שום דבר.

יש בי את הכוח לשנות, יש בי את האמונה שלא מרפה, רק אין לי את
הדרך להרגיש את עצמי קיים בעולם. לחלום.