רונן יורק / הרכבת |
הדוהרת, הממהרת
חותכת את האויר
הדורסת, השורקת
צונפת כסוס כסיל.
אשר צוהל כאויל
המשריש, במו פיו,
יכזיב.
ואתה האדיב
נגרר אל מעשה נבלה,
כמו עוזר נסתר
להשחיז את הטפרים.
טרף להכעיס
פן אתה מחריש,
ורעש הרכבת הצופרת,
החורשת,
עיר אחר עיר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|