איך פגעתי בך איש... איך אהבתי אותך... אני לא רוצה לעזוב...
למה אתה מכריח אותי לעזוב. אתה צודק אני לא יכולה להכיל את כל
הטוב הזה אחרי כל המריבות שלנו. אתה השפוי ואני חולת האהבה
בסיפור. אני חושבת אם בעוד כמה שנים אתה תאמין לי שיש בי את
הכוח להמשיך לחיים אמיתיים של שלום , להצילח לאהוב אותך כמו
פעם, ולא להישבר מטעויות שאתה עושה. אתה לא מלאך גם לך יש
טעויות. אני מוכנה לתת לך את נשמתי, אין לי מושג למה, אין לי
מושג למה דווקא לך ולא למישהוא אחר. כלפי חוץ אתה כל כך רגיל,
אין משהוא מפריד בינך לבין מישהוא אחר. אבל מבפנים אתה מתוק,
אתה המגן שלי, אתה מעורר אותי לחייים, ואולי זאת רק הבדידות
שלי. אני לא יודעת מה גורם לי להשתוקק להיות במחיצתך כל כך,
אבל אני יודעת שכשהלכת, חלק ממני הלך איתך. יותר נכון כשאני
הולכתי אותך ממני. אוף ... לא ידעתי שיש אהבה לא ורודה. אהבה
עם בעיות- אהבה שחורה ולפעמים אדומה מדם. אם הייתי יודעת הייתי
משאירה אותה קרוב אלי. איש, אתה שבמוח שלי, שאני לפעמים נזכרת
ומתמלאת געגועים, לא ידעתי שאני אוהבת אותך, נפגעת, ננטשת, גם
אתה תפסיק להאמין למציאות המלאת דיסוננטים או שתבין שאני עושה
טעות, הלוואי שתבין שאני עושה טעות ועוד טעות, שאני משקרת ,
שאני לא באמת כועסת עלייך, הלוואי תבין. הלואי יהיה בי הכוח
למחול , להמשיך וגם לך יהיה הכוח לא לפחד ממני ולהמשיך, יום
אחד אני אחזור לאותה נקודה לפני שויתרתי עליך ואני אחזיק אותך
טוב קרוב אלי , יום אחד , גם אם עוד אחרי דרך מאוד ארוכה.