נשמת העולם שרה לי שיר...
מביטה אל עבר האופק והוא מבט מחזיר...
אומר לי ילדונת שלי איה היית?
עונה לו אבדתי,
לעיתים הייתי כשה תמים.
ולעיתים כיונה המנצחת בכנפייה על משב הרוח הרענן
לעיתים הייתי כילדונת כתינוק הרוצה את חיבוקה החם של אימו
ולעיתים אפילו לא הייתי פה.
ומיום היום התחוור לי אופק ייקר,
אני כאן אינך עוד מנוכר
וזכרונך מהדהד לו לעולמים כאן,בליבי
אומר לי ילדה יפה
הרי לך,ראי.
ראי מה הפיקו ידייך במו ידייך
ראי מה קרה כנלחמת ונלחמת
והנה חזר הסומק ללחייך
והרי את
נושמת את נשמת העולם
שומעת אותו מדבר עמך
והרי את
נושמת את נשמת העולם
פוסעת אל עבר עתידך |
