New Stage - Go To Main Page

דרור ליבוביץ
/
מכתב אחרון

מכתב אחרון לאלכס                                            
                                08.01.09
אתמול היה לי יום פשוט נהדר אמרת לי שהתנשקת עם מישהו אחר ואחר
כך אמרת לי שאת פחות מתגעגעת רמזת שאת רוצה להיפרד קראת לזה
הפסקה, לא מכיר הפסקה יותר ארוכה מהנסיעה שלך
אבל את רצית שאני אשחרר אותך כאילו שהחזקתי אותך בכוח, אבל
תמיד מישהו אוהב יותר מהשני ותמיד מישהו יפגע יותר, אחרי
שניתקנו את השיחה, היו לי שתי תחושות אחת הקלה והשניה אכזבה
כי מה שלא ציפיתי שיקרה בטיול שלך לא האמנתי שלא תצליחי במבחן
הזה. כי אמרתי לך לפני שנסעת זה המבחן של הקשר שלנו, ואת נכשלת
בו בגדול - ומוזר שבאותו יום שנפרדנו לילה לפני חלמתי שאת
חוזרת אלי מוקדם יותר ואני שואל אותך למה לא אמרת שאת חוזרת?
ואת אומרת שאמרתי אבל לא הקשבתי לך או משהו כזה ואני הצטערתי
שלא באתי לשדה תעופה.
אבל התת-מודע שלי כנראה אותת לי משהו שלא רציתי לראות לבד, לא
רציתי להגיע לזה שאני נפרד ממך אבל את הצמדת אותי לפינה ופגעת
בי כמו שאף אחת לא פגעה אי-פעם, אני לא יודע אם איי פעם תראי
את המכתב הזה, אבל תדעי לך שאהבתי אותך  הכי בעולם ותמיד הגנתי
עליך כשאמרו לי שאת עושה דברים בטיול שלך ואמרתי להם שהיא
אוהבת אותי והיא לא תפגע בי,
ואת לקחת לי את הלב ודרכת עליו היום התעוררתי בבוקר הרבה יותר
רגוע מכל יום אחר, כי ירד לי הלחץ מלחכות לך, כי את לא חוזרת
אלי יותר, הלכתי בבוקר לשירותים וראיתי את הדברים שלך שם
הוצאתי הכול משם ושמתי בשקית, נכנסתי לחדר שינה שלנו ואת כל
הבגדים שלך ואת כל הדברים שלך
שמתי בתוך שקיות והיום בערב אני אקח את זה למעלות , אני לא
יודע איך אני אסתכל לאבא שלך בעיניים
אבל את לא מבינה שאם הייתי בא איתך לטיול לא בטוח שהיה יותר
טוב, כי אני לא חיפשתי את הטיול הזה, את חיפשת אותו, אני לא
יודע מה חשבת שתמצאי שם או מה תעשי שם שיגרום לך לאושר
אבל בזמן שדיברתי איתך  שמעתי שמשהו לא בסדר שאת הפוכה את לא
יודעת מה את רוצה... אבל חשבתי לעצמי אותי בטוח היא עדיין רוצה
ואז שלחתי לך איי מייל שתספרי לי אם יש משהו ושלא תשברי לי את
הלב, שלא תפגעי בי, ואת פגעת בי כל כך חזק אני הרגשתי שאיבדתי
אותך בשיחה אחת איתך
הרגשתי שאלכס שהייתה שלי ושאני מכיר אותה כבר לא מדברת איתי,
בדרך כלל שאנשים נפרדים הם נזכרים בדברים הטובים שקרו להם ביחד
ולא ברעים, ואת התחלת להזכיר לי כמה היה קשה
את יודעת מה החזיר את אסנת לאייל חבר שלה, אמרתי לה שאם כל
הקשיים שהיו לנו ושהצלחנו להמשיך ולאהוב אחד את השני זה גרם לי
להמשיך, אמרתי לה גם שאם הייתה לי חברה שקל איתה וגם אני לא קל
בכלל אז היה לנו משעמם ביחד ולא הייתה אהבה כזאת גדולה
כואב לי שאת לא מרגישה געגועים אלי, אבל אני לא מבין למה...
12.3.09
הכל הייתה טעות של הקוסמוס. אנחנו לא מתאימים בכלל וטוב שנסעת
הרבה יותר טוב עכשיו ומשתפר מרגע לרגע, אני לא אוהב אותך יותר
אני אפילו קצת שונא אותך



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 27/3/10 17:51
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דרור ליבוביץ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה