דנה אגם / )סימן) |
כשהגעגועים הרימו ראשם,
מבוישים כרקפת,
רציתי לרגע להיות
כלנית
ולצעוק: אבל
אהבה!
האותיות ניגרו מפי
לאט ובסמיכות, דבשיות,
חגו, עגו
קרוסלה של הברות,
סימן קריאה בסופן -
רוקע ברגלו,
כורע על רגליו,
קורע את ליבי.
17/3/09
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|