הייתי שבר כלי מהלך,
נופל לעיני כולם ואוסף דמעות
בשתיקה.

שמעתי צעדים מתרחקים
ואחר-כך שמעתי אותך
בוכה.

ראיתי דם נשפך
וצף בתוכי, כמו חיים חדשים
של כאב נולד,
מחפש לעצמו בית
ומוצא אותי
יתומה.

היטבתי לשמור שברייך,
קרוב לגוף- בין עצמות בולטות
והבטחות של פחד.

שנים לאחר הסוף,
ראיתי רצפה וממנה ספרתי
צעד ועוד
נשימה שורפת,
עקובי דם,
עייפים מנטל תפקידם-
להחיות אותי.


21.2.2009