היא פורשת כנף עם ידיים על הגה,
אחרים נמלטים היא בקושי רועדת.
ועומדת בפני כל דבר בעיניים פקוחות,
לא שהיא ילדה תמימה פשוט מוכנה אל הבאות.
היא נוסעת מכאן ויוצאת אל הדרך,
לא פוחדת ליפול "זה מחזק את הברך".
ויודעת שאין הבטחות לגבי העתיד,
אך יודעת שתוכל לחזור אל הקן של אמא תמיד.
היא נוסעת מכאן ופורשת כנף,
היא לוקחת איתה רק את הזמן שחלף.
מנסה להתקדם במקום שאיש עוד לא חלם,
כשהעולם כולו שחור היא עושה אותו מושלם.
עם עיניים כחולות ושלווה מרגשת,
היא אולי לחוצה אך התחושה לא מורגשת.
ויוצאת עם בטחון וחיוך רחב על הפנים,
היא ילדת חלומות, אצלה הם גם מתגשמים.
היא נוסעת מכאן ופורשת כנף,
היא לוקחת איתה רק את הזמן שחלף.
מנסה להתקדם במקום שאיש עוד לא חלם,
כשהעולם כולו שחור היא עושה אותו מושלם.
ולפעמים כשהכל קצת בover אצלה,
היא עוצרת לנשום בתחנת הדלק שלה.
וגומעת מתוכה כוחות לרוץ איתם קדימה,
מרימה את הכנף ושוב היא עפה לה מאמא.
היא נוסעת מכאן ופורשת כנף,
היא לוקחת איתה רק את הזמן שחלף.
מנסה להתקדם במקום שאיש עוד לא חלם,
כשעולם כולו שחור היא עושה אותו מושלם. |