דב וובר / כשיסתיים הצבא |
על המשקפת הצבאית
העדפתי שלא לנגב
העזתי
להותיר מתיקות על המרקם המחוספס
ואולי בכך
להמתיק את פני הנוף.
לעדשה הייתה דרושה
תערובת פירות חמימים
כדי שיתקלפו הביצורים מן העין.
לי דרושים
שיתרבו כאלה רגעים,
וכך כשיסתיים הצבא -
יתחיל ספר שירים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|