שבע שנים את נשואה, כולם מרוצים אבל
דעי לך, שבתוך שדרת עצים אפורה, לא תראי יותר
אנשים עם צבעים.
אחרי ארבע-עשרה שנים תייצרי לך חזון טרום פרידה
ולו יש משבר גיל העמידה, עצב וחוסר זיקפה
ומה יהיה עם הצורך הזה לקנות בשר? ועכשיו אינפלציה
של רגשות אפורים, חסרי קול, אימפוטנציה.
ופולקע, חייב פולקע ושניצל ובשר גידים ושומנים, ממתקים
לחיים צמחוניים.
כשתשאלי למה ואיך הוא יאמר לך"להניח",
וכשתניחי הוא" ינכדד" על הקלות שבה את חיה נוח...
ומה מה אתה רוצה? חוץ מלזיין את המוח.
אני רוצה שתאהב אותי בכותונת פרחים דודתית
תדגדג, ''תבעבס'' תן להרגיש קצת זנותית.
''הבל הבלים, הבל הבלים'' צועקת הרבנית שעל המרקע. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.