רגליי בוגדות בי, מובילות אותי אליך
מוסרות אותי לגדול שבאויביי
הארץ בתנועה מתמדת מפילה אותי בין זרועותיך
בכדי לחדול את מחול השדים המטורף הזה
שמתחולל אצלי בגוף אחבק בכוח את כל תשוקותיי
איך הטירוף הזה שבי מושך אותי אליך
לוכד כל היגיון ברשת פרפרים שקופה
לאן התנועה הממכרת עוד תישא אותי
בעודי שרויה בזרועותיך
כמה נלחמתי לא ללכת איתך
ומעולם לא חשקתי לנצח אותך
בריקוד הזה אני יודעת, עירומה למנגינה
הנני כלואה בקללה שבתנועה
כי הריקוד הזה לא נגמר
רגע תפשוט ידך אליי ואתקרב אלייך
כמכורה לגלולה המרה לא אפחד
כמה רחוק תוכל אותי לקחת?
האם יש מישהו יודע?
והגשם שוטף לאיטו תו רוטט מן התקליט
הנני שבויה בזרועותיך
מן הקצב המתגבר, הטירוף המסחרר
גופי נושק בגופך נושם את זיעת תאוותך
עולים, יורדים, לוטפים, מתמזגים יחד בתנועה
נקעקע צעדינו עמוק בבשר אימא אדמה
עוד אישה אבודה הלא יודעת מנוחה
מה יימצא כשהבוקר יעלה?
על ברכיי אפול
הצל מבעד נפשי המתענה
ספק לה מחסה
ועודי גופי כבד עליי, ידיי שרועות עליך
יונקות את חום גופך המחשמל אליי
הפיתוי האכזרי הזה אוחז בי בכפות ידיך
רק קול נשיפותיי קורא אליי
כמה כמהה נפשי אל החופשי
גופי המשתרע
תחת אפיסת כוחות
הוא עוד ממשיך להתגעגע
שיכרון חושים
באותן שעות ספורות. |
