האור הזה שאין בו הרים ואין בו פסגות
מטיל בי ניחוחות
שמש בוקר עוד מלטפת בו
עם רוח-ים, טעם מלח וקולות  
"תיקח את הקרש" אומר אבא
בריש מתגלגלת של סלוניקאי מפולין
"מחר נשים שאראק"
אחי הגדול מתווכח איתו - כרגיל
הסירה שלנו מתנדנדת בעומק קיץ חבוי
מול רידינג בשפך הירקון
רק הם יודעים איך לנווט אותה שם בין השרטונות  
אני נושם את האור ליד נמל תל אביב הישן
ילד משתומם שהקיץ נושב בו
ניתז מעל לטיילת והרציפים חזרה אל הגלים ההם
רואה שוב את הסירה
מקשיב לקולותיהם המתווכחים
הם עדיין ממשיכים שם.

שאראק = שיטת דיג של חוט ראשי עם פיתיונות על  קרסים רבים.