השמים צעקו
את משאלת ליבה
אבל הוא המשיך לישון

הגשם הלקה
במחשבותיה הערומות
רעמים הרעידו
את עורה החשוף
ורק הרוח לחשה
שיר ערש
זמן לחלום

ברקים חתכו את השמים
הירח התכווץ מקור
והוא
רפוי ומזיע
אוחז בשמיכה
ובארץ רחוקה
מרחף בין ענני אושר
שם, עם האחרת,
על המיטה החמה

השמש זרחה
האירה את מציאות היום
העננים האפורים אינם חדשים תחתיה
חשבה
וניסתה לנחש
למי הוא ניגן היום, בעצם,
ומדוע דילג על הפזמון

השמיים כבר עייפו
וגם ליבה תש כחו
בדממת הבוקר
מביטים זה בזו
בעיניים עצומות