|
האמונה כגדם עץ בלב הסערה
נאחזת בגידי הכאב
כסרטן מתפשט בגוף דואב
הנה אני נע בין העולמות.
מקומות אחרים מעבר לזמן
נושקים בלבי הכרה
על דעת גופי האור
אני נישא ברוח הגדולה.
כתמי תאורה אדומים
סדורים בצפני הארץ
מפרשי הלילה נושבים בערפל
את צירי הסופה.
השתקפויות כוסות הזכוכית
על רקע דפנות העץ השחורות
יוצרות את בוהק כלי הכסף
על פני ציורי ארצות השפלה.
|
|
|
אתה מעמיד פנים
שאתה מכבד אותי,
ואני מעריך את
זה, כי אתה כותב
מהמעיים,
ובדרך-כלל זה גם
מריח ככה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.