"הלו? יש פה מישהו?"
שאל אדון מוזס בפעם השניה. ואין עונה.
"אני רק רוצה חתימה... אדון מארק נמצא?"
שוב ללא מענה.
לבסוף החליט לצאת ולהיכנס בשעות העומס, אז בוודאי יפגוש באדון
מארק או מינימום בשליחיו המסורים.
עייף מאוד מבקבוק היין שגמע ומיום מפרך בעבודה, שמע אדון מוזס
את גברת מוזה מבעבעת בקירבו, וזה היה סימן! אות! לאחר תקופה
ארוכה נתן לאצבעותיו דרור לכתוב לסניף הרעיון המהיר עוד מוצר
חדש מבית היוצר.
אדון מוזס לא התעצל, אדון מוזס כבר מכיר רגעים כאלה של  גברת
מוזה מעברו, והוא יודע שאסור לתת להם לחמוק. מרגע שגברת מוזה
באה לבקר, יש לתת לה מזון. המוצר הסופי יעבור למחלקת בקרה ואז
יישלח ישירות לסניף הרעיון המהיר בבעלותו של אדון מארק.
פעם עוד היה משאיר קצת כתוב ביומנו האישי, אבל ללא חתימתו של
אדון מארק, מרגיש הוא ריקני ועצוב, משהו לא שלם כשאין חתימה
שלו, כאילו אינו קיים בלעדיה.
"הלווו? אדון מארק?? אתה שם??"
כך נרדם אדון מוזס בדלפק הראשי של סניף רעיון מהיר.
כשהתעורר ראה על המוצר שלו חותמת כחולה עם אגודל למעלה.
אדון מוזס חזר לישון עם חיוך.
גברת מוזה תובעת גט.